אפליה במקום עבודה

בשנת 1998 חוקק במדינת ישראל חוק שוויון ההזדמנויות. אפליה במקום עבודה, חוק זה בא לשים גולל על נושא בעייתי מאוד בחברה הישראלית. אפליה במקום עבודה – כיון שהחברה הישראלית מורכבת מקיבוץ גלויות גדול, ויש בה אנשים שמוצאם מארצות קרות וארצות חמות, אנשים שמוצאים ממדינות מפותחות וממדינות מתפתחות, נדרשה דרך לשים קץ לאותם אפליות חברתיות בקבלה למקומות עבודה. רובנו זוכרים את הסרטים שעסקו בעליות השונות, קשיי ההתאקלמות והאפליה שהייתה בקבלה לעבודה.

כמובן שעם השנים האפליה במקום עבודה הלכה ודעכה, וכיום אנחנו מוצאים יותר ויותר בעלי מקצוע ובעלי תפקידים ממשלתיים וציבורים, ממגוון העדות וארצות המוצא. אולם במהלך השנים, עם הפיכת החברה הישראלית לחברה מערבית, פלורליסטית ומודרנית יותר, גבר הצורך לחוקק חוקים כדי למנוע אפליות בעת קבלת עובד לעבודה.

חוק שיווין ההזדמנויות קובע שאסור למעסיק להפלות עובדים בשל מינם, גילם, מוצאם, נטייתם המינית, היותם הורים, דתם, התפיסה הפוליטית שלהם, שירותם בצבא או במילואים. עניין הנטייה המינית הפך לפופולרי בשנים האחרונות, בתחילת הדרך אנשים בעלי נטיות מיניות היו צריכים להיחבא בארונות, כפי שנהוג לאמור וזאת כדי לא לפגוע במקום העבודה שלהם. החוק אוסר מפורשות להפלות אדם לקבלתו לתפקיד או לקידומו או להכשרתו המקצועית בשל נטייתו המינית.

נושא גילו של העובד עדיין נותר בשטח כתחום מאוד בעייתי. אנשים מבוגרים יחסית נפלטים ממעגל העבודה בשל גילם. הסיכוי לאדם בגיל חמישים , גבר או אישה, לחזור למעגל העבודה הוא קשה מאוד. החוק קובע שאסור להפלות עובד בשל גילו. על מעסיק לקבל ולקדם עובד ולא להפלותו בשל גילו.

עניין נוסף שהחוק מטפל בו הוא האיסור להפלות עובד בקבלה לעבודה בשל מוצאו או דתו. הזכות לאמונה דתית או אי אמונה בדת כלשהיא היא עניין אישי של אדם. למעסיק אסור להפלות עובד בשל מוצאו או דתו ועליו לתת לו הזדמנות שווה כשל כל עובד.

לסיכום: אפליה במקום עבודה אסורה על פי חוק שוויון ההזדמנויות שחוקק בשנת 1998. אסור למעסיק להפלות עובדים בשל מינם, גילם, מוצאם, נטייתם המינית, היותם הורים, דתם, התפיסה הפוליטית שלהם, שירותם בצבא או במילואים.